הקפיצה הקוונטית הבאה של אנשים וארגונים 

קשה להאמין? האם באמת אנחנו מכירים את ייצור האנוש העוצמתי שאנחנו? האם באמת אנחנו מכירים את היקום בו אנו חיים? האם המצפן על פיו אנחנו מנהלים, מנחים, מחנכים רלוונטי?

קיומנו הראשונים היו קיומים כישויות של אור. היינו מחוברים לאחד, שותפים לבריאה, חשופים לידע האמת. חווינו יקומים עוצמתיים ותרבויות מאוד מפותחות. אך בגלל חטא גן עדן, חטא היוהרה והאגו, סיכנו את קיומם של יקומים וגורשנו מהשמים. מאז, ירדנו אל מציאות חיזיון חשוכה ודחוסה, מוגבלים בגוף פיסי קצוץ כנפיים, עבדים לאגו שתלטן. הקפנו עצמנו בגדר תיל דוקרני (דחיסות חומר גבוהה, מערכת חוקים ענפה שמגבילה). אנחנו פלנטה של מבחני החיים (מעבדה של חופש רצון, בחירה, שכר ועונש).

בחרנו לחיות כמתים מהלכים בתוך מערכת ערכים דיכוטומית (טוב/רע, יפה/מכוער, מצליח/נכשל,  שלי/שלכם וכד'), מוגבלת, מסווגת, מעכירה ומצמצמת, הנובעת מממד שורד הנתון להשפעות הסביבה (מה יגידו, האם יאהבו אותי, האם מעריכים אותי, האם אני אהוד ועוד). בחרנו לחיות במציאות המתוחמת על ידי חמשת החושים הארציים. בעצם בחרנו לחיות ברמת הכר עליו אנחנו מניחים את מחשבותינו (נוחות אגואיסטית, החיפוש אחר "כף נעליים"). כל כמיהה למשהו אחר,  כל תחזוק תקווה ואמונה שיהיה טוב, משקפת רק ידיעה מצועפת. הם אולי עוזרים לנו לשרוד קצת יותר טוב בממד הארצי, אולי עוזרים לנו לחוות אושר כתוצאה מניצחון במאבק הדיכוטומי, אבל לא לוקחים אותנו חזרה אל העוצמות שהיינו פעם. לא לוקחים אותנו אל מציאות חדשה.בכך אנחנו מזמינים הרבה סבל לחיינו. שכחנו להיות אנשים חופשיים.

האם אנחנו בוחרים בחיים?

מציאות המודרניות שלנו נשלטת ביד רמה על ידי יעדים, תוכניות והצעות לשיפור. אנחנו חיים כל הזמן למען העתיד. בעוד שמקום משכנה של התודעה, של התבונה, של המודעות הוא עכשיו. לכן אנחנו עדים:

• לעוצמות כוח הנמצאות בידי מספר מועט של בעלי הון ובעלי חברות גדולות שעוסקים בדיכוי חופש הפרט, בונים את עולם המושגים שלנו, מעצבים את תרבותנו, מתרגמים צרכים בסיסיים למוצר תרבותי (המבורגר, ג'ינס, יוגורט), בודים את הצרכים שלנו כדי שישרתו את צורכיהם והופכים את הכסף למכשיר שליטה וכוח.
• לכוח פוליטי העובר מהשלטון הדמוקרטי לידי מיעוט של בעלי עצמה כלכלית שאיש לא בחר בהם או לידי מיעוט דתי קיצוני.
• לפערים חברתיים וטכנולוגיים הולכים וגדלים, במיוחד בין המערב לעולם השלישי, ובין מקבלי ההכנסות הגבוהות במדינות אלה לבין השכר הממוצע (כ- 400%).
• לטכנולוגיה המשתלטת על חיינו ומנתקת אותנו ממגע רגשי עמוק (נתונים להשפעת ריגושים במקום רגשות), או מתמקדת בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים.
• שהבעלות המתחלפת של חברות ועסקים (בגלל הגלובליזציה) יוצרת ניכור מוחלט בין בעלי השליטה לעובדים, ההופכים להיות בורג במכונה אדירה ואינטרסנטית (אפילו בתעשיית ההי-טק).
• שרובינו חיים מתחת לפוטנציאל האינסופי שלנו הגורם לנו להשיג הישגים מתוך מאמץ גדול, סבל, תסכול, כאב, ספק, מחשבות שליליות ופחד (מטביעים אנרגטית את עתידנו). לכן, כל כך הרבה אנשים מסתובבים עם חיים חסרי משמעות ומעט אושר. הם נראים ישנים למחצה ועושים את עצמם עסוקים (מפחדים לפגוש את עצמם).

בחרנו להתעורר כי עומס השליליות לא מאפשר לנו ולפלנטה לפרוש כנפיים. לעזרתנו באה תוכנית לאבולוציה חדשה.

תוכנית האבולוציה

בגלל שינוי צירים של כדור הארץ, שינוי המתרחש כל 26,000 שנה כתוצאה מהשפעות של אנרגיות עוצמתיות, הגענו היום לישורת האחרונה של התוכנית האבולוציונית ההישרדותית. על מנת להשיג את תכלית הבריאה, אנחנו חייבים לעבור ממד ולחבק את המאמץ האוניברסאלי בכל תחום מחיינו; במשפחה, בזוגיות, בהורות, בעבודה, בחינוך, בעסקים, בחברה ובממשל.  רק השקפה אוניברסאלית כמו; נוכחות אלוהיתית שאיננה קשורה להתניה דתית, נוכחות המשחררת את העולם ממדיומים של אפליה, אגו, אנוכיות, התלהטות, השוואתיות, הערכה, העדפות אישיות, הפרדות, שיפוטיות וסיווגים לפי מין, גזע, לאום, דת, מעמד, או כל תוכן אחר, יכולה להציל את האדם ואת האנושות. כי רק ברובד האוניברסאלי אנחנו יודעים מה צריך לעשות ולא מה העצמי רוצה לעשות. רק ברובד האוניברסאלי אנחנו הופכים לשלם.

תכלית האבולוציה היא לכן להשיג מחדש תודעה  של יצור אנוש עילאי שהיינו. או בשפת הקבלה "השתוות צורה" שמשמעה, לחזור ולהידמות לבורא, למקור, לאחד (המפץ הפיץ וגרם ליקום להתפשט וכעת, האבולוציה מחזירה מחדש לאחד). לחזור אל האור והאמת שפעם היינו חלק מהם (בעת הקיום ההתחלי, כל המהויות היו שלם בעל עוצמה זהה). לממש את הפוטנציאל הכי עוצמתי בממלכת החומר - יכולת בריאה באמצעות מחשבה. כי כאשר אנחנו משיגים מהות אלוהית, אנחנו מתאחדים עם כל הפוטנציאל האוניברסאלי. נפגשים עם תודעות מוכללות אחרות ללא מתווכים. אנחנו פשוט יוצרים כילול אטומי.

בתהליך עלינו רק להיזכר. "דעו היטב את זיכרונכם" (1/4). מאחר ודבר לא אובד ביקום (אין מוות), כי הכל נוכח בצורה של חלקיקי אנרגיה (דבר אינו בא לידי קיום מהלא קיים. כל דבר נולד מהתכלית של דבר קודם), מקורנו, מהותנו, האלוהות שאנחנו, זיכרונות העבר המפואר שלנו מוצפנים בתוך תאינו בכאן ועכשיו. ההיזכרות נקראת "תחיית המתים"

עלינו להתפתח בקצב התואם את זרימת השמים. עלינו לתת ולהשפיע ממקום של מהות. ממקום אוהב ללא תנאי, ללא סיווג או העדפה. ממקום שלא מצפה לתמורה. על מנת להאיץ את תהליכי האבולוציה הרוחנית (השגת תודעת אחדות) ולהגיע לממדים גבוהים יותר, עלינו ללמוד למשוך אנרגיות עוצמתיות, אחרת ניתקע בהתפתחות טבעית - ארצית; השפעת סביבה, הזדקנות, אגו. הצעיף מעל השמים הוסר באמצעות הממד הטכנולוגי ואנחנו מומטרים (מבעד לערוצים מדיומטיים)  אנרגיות קוסמיות המביאות ידע גבוה - ידע האמת (אבולוציה על ידי המערכת) המוציא אותנו משיווי המשקל, גורם לעימותים, מאלץ את הפנים החבויות שלנו לצאת לאור, חושף את המחשבות השליליות הסודיות, ומשקף לנו את מידת המשימתיות והאוניברסאליות ובכך, פורש לראווה את פסולת תת המודע שלנו, מאפשר לנו לעלות בתדר התודעה ולהשיג שלם מוכלל.

ההתפתחות כיום היא אבולוציה של המונים כי רק מאסה של אנשים ההולכים בנתיב האמת תוכל לשבור את המנעול מעל ממדים גבוהים יותר ("ספר הידע", 34/313). ולכן אנחנו עדים

כמו על פי צו קריאה פנימי, להתעוררות אנשים רבים מכל העולם לסוג כלשהו של עבודה רוחנית. בין אם הם לומדים קבלה, מתעמקים בתורות המזרח, או מצטרפים לאחת מן הקבוצות הרבות להתפתחות אישית. כולם כמהים להתחבר אל אנרגיית אור ואהבה, חמלה וקבלה ללא תנאי, שהם החוקים העיקריים של זרם החיים החדש. אלו הם זמנים נפלאים של מסיבת המסיבות (למרות הקשיים שהאנושות חווה בזמן זה). כתוצאה מממטרים אנרגטיים, היקום שלנו נמצא כעת בהתעוררות מרתקת. ההתעוררות איננה יותר "לעצמי בלבד", אלא מחייבת גם התייחסות חברתית כוללת ליצירת מאסה קריטית של שינוי, בדרך אל האור, בדרך אל תודעה גבוהה, בדרך אל המהות הפנימית. וכשזה יקרה, ההישגים, האושר והשמחה שנחווה, יהיו מעבר למה שהתנסינו בו עד היום.